מניעי המלחמה של ארה”ב וישראל נגד איראן ברורים כביכול – לפי הנרטיב הרשמי זוהי מלחמת הדמוקרטיה בתיאוקרטיה. אולם התבוננות מעמיקה מגלה מארג סבוך של אינטרסים פוליטיים וכלכליים. מבט ביקורתי על הסיבות למלחמה, על מאזן הכוחות הנוכחי ועל הפער בין היעדים המוצהרים למציאות
על רקע עליית הפשע המאורגן והחסינות הכמעט מוחלטת הניתנת לעבריינים, קהילות פלסטיניות נאלצות להתמודד גם עם המבנים הפוליטיים המאפשרים ומעודדים את האלימות. הציבור הפלסטיני מתארגן בהתנגדות עממית מסוג חדש נגד מה שמוצג כפשיעה אך מקורו למעשה במנגנון עומק של שליטה ודיכוי.
في ظاهر الأمر، تبدو دوافع الحرب التي تخوضها الولايات المتحدة وإسرائيل ضد إيران واضحة. فالرواية الرسمية تقدّمها كمواجهة بين الديمقراطية والثيوقراطية. غير أنّ التدقيق يكشف مشهدًا أكثر تركيبًا، تتداخل فيه اعتبارات سياسية وحسابات اقتصادية. هذه قراءة نقدية في خلفيات الحرب، وفي موازين القوى الراهنة، وفي الهوّة بين ما يُعلَن من أهداف وما يفرضه الواقع.
שיתוף הפעולה הענף והמתמשך בין מוסדות להשכלה גבוהה בישראל לבין מערכת הביטחון והתעשייה הצבאית מעצב את המוסדות והחיים האקדמיים והופך את האקדמיה לחלק ממכונת האלימות הממסדית
בעידן של מלחמות מתמשכות, תקציב הביטחון הגבוה של ישראל מקבל עדיפות עליונה שנה אחר שנה, מצמצם את המשאבים לשירותים החברתיים ומרחיק את המדינה מסטנדרטים של ה-OECD. ללא שינוי, ישראל עלולה להתרחק עוד יותר מהשקעה חברתית ראויה.
