רוזה לוקסמבורג

סוציאליסטית, כלכלנית, אדונית לעצמה, כותבת מכתבים פיוטיים וחובבת טבע נלהבת. לרוזה לוקסמבורג היו פנים רבות – שזכו לפרשנויות רבות עוד יותר לאחר שנרצחה.

רוזה לוקסמבורג חיה בין השנים 1871-1919. כיום היא זכורה ככותבת מכתבים פיוטיים ומהפכנית פוליטית רדיקלית. סיפור מותה האלים מוכר על פי רוב, אך חייה ועבודתה מוכרים פחות. לוקסמבורג, שחיה בעולם שנשלט בידי קלריקליזם, פטריארכיה, מיליטריזם ולאומיות, קיבלה החלטות רבות שהיו חריגות לתקופתה: בגיל 17 היא עזבה את משפחתה ונסעה לשווייץ; בגיל 22 היא ייסדה מפלגה פוליטית; בגיל 27 סיימה דוקטורט ובחרה לגור בברלין ולא בפריז, בירת אירופה הנאורה; בגיל 28 הפכה לעורכת הראשית הראשונה של כתב עת; בגיל 33 חיה בתא כלא, ולא בפעם האחרונה; באותה שנה מתחה ביקורת גלויה על לנין והבולשביקים; בגיל 47 הושלכה גופתה לתעלת לַנְדְוֵר בברלין.

מה אפשר ללמוד מחייה וממפעלה של רוזה לוקסמבורג? איך היא הייתה מתארת היום את משבר הקפיטליזם? האם הייתה קוראת לשביתה המונית לנוכח המלחמות, התעצמות אי-השוויון החברתי ומשבר האקלים? האם רוזה לוקסמבורג הייתה מגדירה את עצמה היום כפמיניסטית, אף שבמהלך חייה התנגדה לכך?

תשובות לשאלות אלה ולרבות אחרות אפשר למצוא באתר הבא: https://rosaluxemburg.org/he/